בסדר, גמור

בסדר, גמור

21.11.17

"אז איפה אתם בסדר?", שאלה מהדהדת  בווצאפ, מסדרונות, טלפונים ניידים ושיחות ברזיה. וכולנו עונים כאילו זה באמת עניין את הצד השני ומתייחסים לשאלה הזו טיפה יותר בכבדות מאשר לשאלת נימוס פשוטה, כי זו שאלה אוברייטד, שאלה שנותנים לה יותר מדי במה, חשיבות ופקקי תנועה.


אני בחרתי לשאול את עצמי איפה אני בסדר? ואיפה השנה הייתי פחות בסדר ואיפה בשנה הבאה ארצה להיות בסדר גמור. כאבא לשלושה, אני חושב שאני באמת בסדר, משתדל שלא יחסר להם כלום, משתדל לתת לכל אחד מהם את תשומת הלב המלאה, משתדל ומשתדל ומשתדל אך להגיד לכם שאני תמיד מצליח?... ממש לא...

הרבה פעמים אין כוח לשבת על שיעורים, אין כוח לרדת איתם לשחק בפארק, לעצור לגלידה, לנפח להם מזרונים בים, לחגור את הסלקל על המעיל, להכין מטרנה, לנדנד את העגלה עד שנרדמת הרגל, לצאת מהחדר של הילד בפזצטה כדי שלא יתעורר, לתפקד כפיית שיניים בלילה, לעבור ולראות שכולם נרדמו, אחרי שעתיים, לעבור ולראות שכולם מכוסים, להגיד "ראש אחורה" כדי שהשמפו לא להיכנס לעיניים, להחליף את החיתול בדיוק כשצריך לצאת ולא לשכוח לצחצח שיניים - אז פה אני בסדר.

אבל איך אני כבעל?- סה"כ בסדר... לדאוג למלא ברכב שמן מים, לצאת יחד לנופש פעם או פעמיים, להזמין מגש של פיצה או סושי לשניים, לפתוח ריבה, לעשות אהבה, להרוג מקקים, להיות תקועים בפקקים, להוציא עצבים, להוציא כביסה מהמכונה, לכבות את הדוד, לזכור דברים, לשכוח דברים אחרים, להשתדל לעשות דברים במקביל, לעמוד ברשימת הקניות ללא ריג'קטים, להחליף את הגליל של נייר הטואלט, לתדלק, להוציא כסף, לעבור בסופרפארם, לעשות השלמות, להרגיש כמו גבר ובסך הכל לא בעל זבוב, דווקא בעל בסדר.


אולי כבן אני קצת יותר, אולי כבן אני פחות מוותר אבל כבן אני צריך לבקר את ההורים, לעיתים כשיוצא, ולפעמים להתלוות אליהם לרופא, להתעניין בסיפורים של אמא מהעבודה ולא לשכוח להמליץ לאבא על סדרה טובה. לדבר איתם על כדורגל, פוליטיקה ועל המינוס ולשמוע שהיה קשה יותר בתקופתם ושבדרך הביתה מהחתונה הם נסעו ברכב של הצלם.

 אז אולי כמנהל אהיה קצת יותר מבסדר: אדאג לעובדים לחיוך ולסדר, אהיה רגיש מחד ואסרטיבי מאידך וכמובן שאדע לתמרן בין הרגש שהוא זכות למערכתיות  שהיא הכרח.

השנה אצא מעבדות לחירות ואשדרג את עצמי מבסדר לבסדר גמור. כי לפעמים רק בסדר זה לא מספיק. היום אשב בחיק המשפחה לשתות, לאכול ולזרוק איזו בדיחה, ואחרי כל העייפות והטרחה אשב שלם עם עצמי בסדר, גמור.